<h1>האגור סימן אלף רפ"ד</h1>
<h2>דף קי.</h2>
כתב בספר המצות דגים קטנים שנתבשלו ונמצא בהם דג טמא. יש אוסרים אפי' מכירו וזרקו ויש ס' לבטל אותו. לפי כשמערה המים החמים לפעמים בסוף הערוי עם מעט מים ישאר דג הטמא עם עשרים או שלשים דגים ונאסרו המים וחוזרים ונוגעים לתוך הדגים. ויש מתירין מפני שאותם הנשארים בטלי' ברוב תערובתן. כי לא שייך לומר בריה לא בטלה אלא בבריה שנאסרה מחמת עצמה ולא שנאסרו מחמת בליעת אסור אחר. ואין חוזרין ואוסרין השאר שבמחבת אע"פ שנוגעין בה המים לפי שאסור הנבלע ואין אסורו מחמת עצמו. אינו חוזר ונבלע ביבש כי אם ע"י בשול. וכ"כ רבינו ברוך. אמנם בצים שנתבשלו ונמצא באחד מהן אפרוח או דם אסור הכל. דאין רגילין לבשל כל כך שיהיו עשרים או שלשים בצים שנאסרו בטלים בתערובת ברוב של היתר. לכן טוב להמתין עד שיצטננו קודם שיוציאם מן המים שאם רוצה למהר להוציאם ישים מים צוננים עמהם לצננם תחלה. אמנם א"צ להגעיל המחבת בשביל זה הספק דאמרינן אסורא ברובא איתא. כן כתב רבינו שמשון. סמ"ג.
